עם כל הכבוד לטכנולוגיה ולקדמה (ויש כבוד), נראה כי שגיאות הכתיב לא נשארו מאחור והתאקלמו בהצלחה רבה בכל המדיות ובכל הממשקים. במסגרת המאמץ לכתיבה תקנית עשינו ״קאמבק״ לשיטה המסורתית והתחלנו לקיים בכיתה הכתבות. מדי שבוע התלמידים מקבלים את רשימה המילים, מתכוננים, משננים ובימי שישי יש לנו הכתבה חגיגית. להפתעתי, נראה שרוב הילדים אפילו מפיקים הנאה מהעניין וממתינים בציפייה לקבלת המשוב. גם ההורים שותפים למאמץ, מסייעים לילדים להתכונן והתוצאות נראות בשטח.  את המילים להכתבות אני בוחרת על סמך טעויות נפוצות, בהן אני נתקלת בבדיקת משימות הכתיבה. כל הכתבה כוללת תשע מילים ועוד זוג מילים הומופוניות (מילים שנשמעות אות הדבר אך בעלות משמעות שונה), אותן אני מכתיבה כחלק ממשפט. בנוסף לשינון המילים, עצם קיומן של ההכתבות מעלה בקרב הילדים את המודעות לכתיבה תקנית וניכר שהם עושים מאמץ להימנע משגיאות כתיב. תשאלו איך אני יודעת? מהיום בו השקנו את שגרת ההכתבות אני שומעת את השאלה ״ענבל, איך כותבים?….״ יותר מאי פעם – איזה כיף.